"למזלך ,כיום, יש לך בחירה!" – סיפור הפלה

"למזלך ,כיום, יש לך בחירה!" - סיפור הפלה - מילים אלו מגיעות מאחות, העומדת כמתבוננת בחדר הבדיקות.

מילים אלו מגיעות מאחות, העומדת כמתבוננת בחדר הבדיקות.
כיצד יכולתי לדעת את ההשפעה שתהיה להם על חיי?
רק גיליתי ,בגיל39 ,שאני בהריון.
היו לי 2 בנות כמעט בוגרות,ועסק חדש ומשגשג,שדרש את זמני, אך גם הביא לי הכרה ויוקרה.
מה אעשה עם תינוק בן יומו?
אז,נאחזתי במילותיה,ואחרי ששוחחתי,או בעצם שיכנעתי את בעלי,קבעתי פגישה.
קניתי,את הדרך הקצרה שלהם החוצה.
הייעוץ שקיבלתי היה : " האם בעלך יודע והאם חתמת על המסמכים?"
ליבשי חלוק,תמצאי אחד במסדרון.
אני מודה לאלוהים שהוא מחק את זיכרון ההפלה עצמה,אין לי זיכרון מזה, אך,ברגע ששמעתי את גופו חסר האונים של תינוקי נתקל בפח הזבל. ידעתי!!
השטן הוציא את כף המאזניים מעיניי,ואמר " תפסתי אותך!"
הרגע הרגתי מעצמי ובשרי ,חיים תמימים. נתקפתי פאניקה!!
האחות אמרה לי בקשיחות: "תירגעי בעוד מס' ימים הכל יחזור להיות נורמאלי". מזל? נורמאלי?
אף אחד לא הזהיר אותי מההשלכות של הפלה.
זה היה הליך פשוט של הוצאת "ריקמה" ,אז ,למה הכאב,הרגשת הריקנות? התעוררתי לילה אחר לילה לשמע צעקות! הצעקות היו שלי!
אני יודעת שילדותיי שמעו אותן מחדרן,רק כדי לכסות את אוזניהן בשמיכה.
רציתי לדבר עם ראש הקהילה שלי,אך מה הוא יחשוב עליי??
הנה אני יושבת במקהלה כל שבוע,אך הרגתי את תינוקי.
שקלתי לדבר עם חברתי הטובה,אך היא היתה נוצריה.
האם היא תיזדעזע ותיברח??
אם הייתי מדברת עם אחרים,לא נוצריים,הם בוודאי היו אומרים לי ,להתגבר על זה!
זה נעשה כל הזמן…
נראה היה שאין אף אחד לשתף אותו,כך ששמרתי את זה בפנים.
סיוטי הלילה נמשכו, הדיכאון החמיר,ומצאתי את עצמי מנותקת מהכל ומכולם.
התפללתי לסיכוי נוסף,לעוד תינוק, ובשנה שלאחר מכן,אלוהים העניק לנו בן יפייפה ובריא.
הייתי בטוחה שהאשמה היתה מאחוריי.
אלוהים נתן לי הזדמנות שניה.
הצעקות פסקו,אך הסיוטים של בחירתי היו רחוקים מלהיעלם.
עזבתי את החדר כאשר הדיבור היה על הפלות,מפוחדת שזה יראה על פניי.
גיליתי שקהילתי היתה "טובה מדי",אז עזבתי אותה.
קהילות,היו לאנשים שהיו טובים.
ההפלה רדפה אחריי במשך 16 שנה ,וגרמה לי לנתק,בידוד, בחירות רעות,גירושין איומים ונוראיים,בושה איומה,ובדידות נוראית, והדיכאון החמיר כל-כך,שהתעלמתי מקיומו.
בסוף,כאשר ילדי הגיע לגיל 16,אלוהים בחסדו הרב,הביא אותי לקצה…כשאשמתי החלה להתגלות בעבודה,יום אחד,טענתי שאני חולה והלכתי הביתה.
אין מילים לתאר את החור העמוק והשחור שמצאתי את עצמי בו, אין ביטוי שיתאר את חוסר האונים שלי, אלוהים שם זאת בליבי כדי שאלך היישר לרופאי.
הוא הריץ אותי לחדר בדיקות,ושם צעדתי את הצעד הראשון ע"י "דיבור/לספר מה קרה לי, הרופא נתן לי מינון גבוה של פרוזאק,והפנה אותי לייעוץ.
היועץ ראה אותי מייד,ואח"כ כמעט מידי יום במשך 3 וחצי חודשים.
זה לקח כל שביב של כוח שיכולתי למצוא,כדי לספר את סודי המכוער לראש הקהילה החדש שלי.
מדי יום חייתי מחדש את הכאב של "הבחירה של מזלי", ו "תיקון מהיר" ,שבחרתי לפני שנים.
במשך ה- 3 וחצי חודשים שבהם גיליתי מחדש את החסד והרחמים של אלוהים אליי, אני,שהרגתי את בשרי שלי!
הרים של אשמה הוסרו, וטונות של בושה נילקחו ממני.
כבר לא הייתי לבד,אלוהים – הבין!
החטא שלי נקבר עמוק בים,של סליחתו של אלוהים,שלא יעמוד לנגדי עוד.
נסלח לי,בפעם הראשונה שחזרתי בתשובה, אך במשך שנים נקניתי בשקר בבור הגיהנום שעשיתי את הלא יסולח.
זה היה רק אחרי סליחתו של אלוהים שהבטחתי לעזור לנשים אחרות במאבקן, ושלא אהיה יותר בשתיקתי.

עוד מאותה הקטג'

יש לך שאלה?

אנו מבטיחים דיסקרטיות מוחלטת
במידה ותרצי לקבל מענה אישי ודיסקרטי השאירי פרטים בטופס: